אני עצמי מהגרת. היגרתי לישראל כשהייתי ילדה. למרות שהייתי רק בת 4 באותה עת, זכורים לי היטב הקשיים ובאופן מפתיע- מעל 40 שנה אחרי, נמשכים באופן מסויים עד היום. למרות המעבר לארץ, ההורים המשיכו לדבר בשפת המדינה שעזבו (אנגלית), נשאנו, אני ואחיותיי שמות לועזיים, ושמענו ביקורת אין קץ על ישראל במקומות בהם הנורמות שהיו נהוגות בארץ- סתרו את אלו שהוריי הכירו והזדהו איתם, ממדינת המקור. תחושות של הזדהות עם המדינה וערכיה חיים בקונפליקט יחד עם קושי להסתגל לחלק מהנורמות הנהוגות בה (קולניות, עמידה על המקח, הידחפות בתור,הרגלי אכילה ונמוסי שולחן).
כשהייתי נשואה ואמא, שהיתי פעמיים בחו"ל לצורך שבתונים. פעם באנגליה (מנצ'סטר) ופעם בארה"ב (מסצ'וסטס). החוויה בשתי הפעמים היתה שונה מאד.
חוויתי על בשרי את השוק התרבותי במפגש הראשוני בארץ שבה הכל חדש ושונה- החל באיך שהבתים נראים, דרך מזג האויר והצורך להתבטא בשפה שהיתה פחות שגורה בפי). הצורך בד בבד עם ההתמודדות עם קשיי ההסתגלות שלי, הצורך להתמודד עם קשיי ההסתגלות של הילדים ולעזור להם להקלט בבית ספר ולתמוך בבעל ובנסיונותיו להתערות במקום עבודה חדשה- וכל זאת ללא מקורות התמיכה השגורים בבית (משפחה, חברים, אפילו תכניות טלויזיה מוכרות)- היוו מצב לחץ שהיה צריך להתמודד איתו.
אני מכירה על בשרי את הצורך לבחור בין בית ספר יהודי למקומי ואת ההתמודדות עם הפער בין היהודים בחו"ל לבין האופן בו אנו כמשפחה ישראלית חווינו את יהדותינו. היה צורך להתמודד גם עם התפיסה הסטראוטיפית שלנו כישראלים, הן באוכלוסיה המקומית והן בזו היהודית.
כמו כן, נעשיתי מודעת לדינמיקה החברתית העצמתית שהיתה בתוך הקהילה הישראלית- כשכל אחד נלחם בה על מקומו ונאחז באחרים כאויר לנשימה.
נעשיתי מודעת גם ליחס של הישראלים שהיגרו מהארץ לצמיתות לישראלים ששהו בחו"ל באופן זמני- יחס שהביא לידי בטוי את הקונפליקט של חלק מהישראלים היורדים כלפי עזיבתם את הארץ ואי הנוחות שחשו כלפי ישראלים ששהו בחו"ל באופן זמני בלבד ואת הצורך המתמיד להשחיר או לפסול כל מה שקשור בארץ כאות לאשמה ולאמביוולנטיות שקיימת אולי רק באוכלוסיות של ישראלים מהגרים, כלפי עזיבת ארץ המוצא.
יחד עם הקושי, כל שהייה בחו"ל היתה גם חוויה מעצימה ומלמדת ומפתחת וברור לי שעם כל המשותף, כל אחד חווה את השהייה בחו"ל- הן כמהגר זמני והן כמהגר קבוע- באופן יחודי ושונה.
אשמח לשמוע עם מה אתם מתמודדים ולנסות לסייע, הן בבעיות הקשורות ישירות להגירה והן בבעיות שאינן קשורות לתהליך ההסתגלות.
